דיני שופר – קיצור שולחן ערוך

דיני תקיעת שופר שולחן ערוך

סעיף יג
שיעור התקיעות, לכתחלה צריכין להיות כך, התרועה היא ט' כחות קצרות. ושברים יעשה ג' שברים זה אחר זה כל שבר יהא ארוך כמו ג' כחות קצרות מן התרועה. ונמצא שגם השברים היא כמו ט' כחות, ויזהר מאד שלא להאריך בשברים עד שיהא כל שבר כמו ט' כחות כי בזה אפילו בדיעבד אינו יוצא. והתקיעות המה הברות פשוטו. ובסדר תקיעה שברים תרועה תקיעה תהא כל תקיעה ארוכה כמו השברים עם התרועה דהיינו כמו ח"י כחות ובסדר תקיעה שברים תקיעה תהא כל תקיעה ארוכה כמו השברים דהיינו כמו ט' כחות, וכן בסדר תקיעה תרועה תקיעה בתקיעות שקודם תפלת מוסף יש לעשות השברים עם התרועה בנשימה אחת. ולכן המקריא יקרא בפעם אחת שברים תרועה. ובתקיעות שבתוך החזרת התפלה יש לעשותן בשתי נשימות ומכל מקום לא יפסיק ביניהן אלא יהיו תכופות זו לזו והמקריא יקרא גם כן שתיהן בפעם אחת.

סעיף יד
כשהתוקע אומר את הברכות אל יאמרו הקהל ברוך הוא וברוך שמו אך ישמעו היטב את הברכות ואחר כל ברכה יאמרו בכוונה אמן ואסור להספיק מכאן עד לאחר כל התקיעות שבהחזרת התפלה. ועל כן אין להשמש להכריז "שתיקה יפה בשעת התפלה" אף שהוא נוהג כן בפעם אחרת.

סעיף יז
בתקיעות שבתוך החזרת התפלה יש מנהגים שונים כמה תוקעין וכל מקום יחזיק מנהגו וכן בתקיעות שלאחר התפלה יש מנהגים שונים. ולאחר שגמרו כל התקיעות כפי מנהג המקום יש להצניע את השופר ולא יתקעו בו יותר אפילו מי שרוצה להיות תוקע ביום שני אין לו לתקוע ביום ראשון להתלמד.

 

סעיף יח
אם יש מילה מלין לאחר ההפטרה קודם תקיעת שופר והרמז זכור ברית אברהם (זו מילה) ועקידת יצחק (זה שופר) ובשבת מלין אחר אשר ואם צריכין למול אצל היולדת מלין אחר יציאה מבית הכנסת.

סעיף יט
מי שיצא בתקיעת שופר וצריך לתקוע בשביל אחרים יכול גם כן לברך את הברכות ומכל מקום יותר נכון שזה שהוא צריך לצאת הוא יברך את הברכות. והתוקע בשביל נשים אם הוא כבר יצא לא יברך את הברכות אלא האשה תברך, כיון דמצד הדין נשים פטורות מתקיעת שופר משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא. ויש אומרים דמי שיצא לא יתקע כלל בשביל נשים והרוצה לתקוע בשביל נשים יתקע קודם שישמע התקיעות בבית הכנסת ויברך על התקיעות ויכוין שיצא בהן. ובלבד שלא יהא בשלש שעות הראשונות על היום כי אז אין לתקוע ביחידות. או שיתקע להן בשעה שתוקעין בבית הכנסת או לאחר התקיעות שבבית הכנסת אלא שיכוין שלא לצאת בתקיעות אלו, אלא בתקיעות שהוא יתקע לפני האשה ויברך עליהן. ואף על גב שהולך אחר כך לבית הכנסת להתפלל מוסף ולשמוע התקיעות שבתפלה אין ההפסק מצריכו לברך שנית דכולהו תקיעות חדא מצוה נינהו. ואם האשה חלושה וצריכה לאכול קודם התקיעות יכולה לאכול.

סעיף כג
שני ימים טובים של ראש השנה כיום אחד ארוך הן חשובים וקדושה אחת להן ולכן נחלקו הפוסקים אם לברך בליל שני בקידוש וכן בהדלקת הנרות וכן בתקיעות של יום שני שהחיינו או לא, כי יש אומרים כיון דקדושה אחת הן וכבר בירך שהחיינו בראשון אינו צריך לברך עוד בשני. ועל כן נוהגים שבקידוש ליל שני מניחין על השלחן פרי חדש שתהא ברכת שהחיינו שבקידוש גם על הפרי או שלובש בגד חדש ואם אין לו אינו מעכב ואומר ואומר שהחיינו בקידוש (כי אנו תופסין העיקר כהפוסקים שאומרים שצריך לברך שהחיינו) וכן האשה בהדלקת הנרות לליל שני (אם נוהגת לברך שהחיינו) אזי על כל פנים אם אפשר תלבש בגד חדש או תניח פרי חדש שתהא ברכת שהחיינו גם על זה ואם אין לה אינו מעכב וכן התוקע ביום שני אם אפשר יש ללבוש בגד חדש ואם חל יום ראשון בשבת אינו צריך דהא עדיין לא ברכו שהחיינו על השופר.

קרא עוד:
הלכות שופר על פי הרמב"ם
שופרות לאירועים

סדנת שופרות


שופרות לחתונה
מתופפים ושופרות

× דברו איתנו עכשיו! WhatsApp