ונגו בנגוס Bongo
תופי הבונגו או בנגוס יתכן וגם בנגוסים כפי שהם נקראים בפי נגני ההקשה מקובה. הבנגוס הוא חיבור של שני תופים קטנים בגדלים שונים. התוף הגדול נקרא: האמברה (נקבה בספרדית) והתוף הקטן יותר נקרא: מאצ'ו (גבר בספרדית) המתופף על הבנגוסים נקרא "בונגרו"
קצת היסטוריה
ההיסוריה של תופי הבנגוס נעוצים באפריקה, העבדים השחורים מגיעים לתחנות מעבר בדרום אמריקה בדרכם לעבדות באירופה מבאים איתם את תופי הבנגוס המקוריים מאפריקה עשוים חתיכה אחת של גזע עץ אפרקאי משובח. עד סוף המאה ה19 היו הבנגוסים האפריקאים זקוקים לחימום על מנת שיוכלו להפיק צליל. בסוף שנות השלושים מפתחת חברת LP בסיועם של נגני בנגוס וכלי הקשה כמו פטטו ולדז וטיטו פואנטה, בנגוסים עם מתיחת ברגים ובהמשך פיתחה החברה בנגוס עם שלושה ראשים שנקרא טריפל בנגוס.
בנגוס מצפון אפריקה עד צפון אמריקה
אנו מוצאים סוגים שונים של בנגוסים לאורך מדינות צפון אמריקה ולחופי הים התיכון, אלו הם סוגי בנגוס העשויים מחימר ועור של כבש כפי שנהוג עד היום לנגן בבנגוסים במרוקו. הבנגוסים יכולים ללות מוסיקת פלמנקו ומוסיקה ספרדית והם משתלבים יפה גם במוסיקת הג'אז מניו אורלינס, בניו יורק השתמשו בהם בלהקות שניגנו ג'אז אפרו קובני.
הסאונד וקצת טכניקה לניגון
הסאונד של תופי הבנגוס מיוחד וגבוהה לכן נעזרים בבנגוסים להקלטות וליצרת אפקטים מוזיקליים. אפשר לנגן בנגוס בין הרגלים ויש מתופפים שיעדיפו ניגון בעמידה שהבנגוס ניתמך בסטנד. טכניקת הניגון המסורתית קרובה לזו של הקונגסים אולם בבנגוסים מוספים את הסלאף הסגור כשהיד מכה בתוף והיד השניה מונחת על התוף וחוסמת את הצליל שנהפך ליבש יותר.
.
